בדיקת שינה — מתי צריך ומה אפשר לעשות לפני
Share
הרופא אמר שכדאי לעשות בדיקת שינה. אתה שתיתה את זה, יצאת עם דוח שללילה, והתכננת לבדיקה במעבדת שינה. בינתיים — לא עשית את זה. וכנראה לא תעשה את זה בקרוב.
מתי רופאים ממליצים על בדיקת שינה?
יש כמה סימנים שכדאי לבדוק:
- נחירות חזקות שמפריעות לבן הזוג
- מתעורר עייף גם אחרי 8 שעות שינה
- כאב ראש בבוקר באופן קבוע
- עלייה לשירותיים בלילה
- פה יבש ברוב בבקרים
אם אתה מכיר בינתיים אחד מאלו — כדאי להתייעץ עם רופא.
מה קורה בבדיקת שינה?
מעבדת שינה (PSG — פוליסומנוגרפיה) מודדת עשרות פרמטרים בזמן שינה: גלי מוח, נשימה, דופק לב, רמות חמצן. הבדיקה מגלה אם יש דום נשימה (sleep apnea) ובכמה חומרה. זה נשמע מדי — אבל עבור רוב האנשים, הבדיקה לא נדרשת.
מה לנסות לפני הבדיקה
ליש נשימה רצועה אחת שרוב האנשים לא ניסו: פתיחת נחירי האף מבחוץ. כשהאף עובד טוב יותר, הסיכוי לנשום דרך הפה יורד. פחות נשימת פה = פחות נחירות = שינה עמוקה יותר. משתמשים רבים מדווחים שזה יכול לחסוך מהם את הבדיקה לחלוטין.
- אפיקס — פותחת את נחירי האף, מפחיתה נשימת פה
- שינה על הצד — מפחיתה לחץ על הריריות
- הימנעות מאלכוהול ומעשנים לפני שינה
- שינה סדירה ובשעות קבועות
שאלות נפוצות
אפיקס יכול להיות תוצאה של בדיקת שינה?
במקרים רבים כן. רוב הנחירות קשורות לנשימת פה, וכשאפיקס פותחת את האף — הנשימה משתפרת ממילא.
הבדיקה כואבת?
לא. ישנים בהרגשתיים במעבדה שקטה, ומודדים אותך באספקעים.
איפה עושים את הבדיקה?
בישראל יש מעבדות שינה בייתחולים ילדים ומבוגרים בגדולות עיקריות.
אל דחה
הבעיה לא ברחה מעצמה. אבל יש דברים שאפשר לעשות כבר הלילה — לישון טוב יותר ולהתעורר עם פחות עייפות.